רומן אוטוביוגרפי עוצמתי, המתאר את ילדותה של הסופרת במשפחה יוצאת דופן – הורים אינטלקטואלים אך חסרי אחריות, שגידלו את ילדיהם בנדודים, בעוני ובתנאים קשים. הסיפור נפתח כאשר וולס, עיתונאית מצליחה בניו יורק, רואה את אמה ההומלסית מחטטת בפח אשפה – מפגש שמעורר בה את הצורך לחזור אחורה בזמן ולספר את סיפור חייה. היא מתארת את ילדותה באריזונה, נבאדה ווירג’יניה המערבית, לצד אב כריזמטי אך אלכוהוליסט ואם אמנותית אך מרוחקת, שחיו לפי עקרונות חופשיים אך לעיתים חסרי אחריות בסיסית.
למרות הקשיים – רעב, הזנחה, חוסר יציבות – וולס מתארת את הוריה באהבה ובחמלה, מבלי לשפוט אותם ישירות. היא ואחיה למדו לשרוד, לחסוך ולבסוף לעזוב את הבית בכוחות עצמם כדי לבנות חיים עצמאיים. שם הספר מתייחס לחלום של אביה לבנות למשפחה בית מזכוכית – סמל לתקווה, לדמיון ולפער בין חלום למציאות. ”טירת הזכוכית” הוא סיפור כן, נוגע ללב ומעורר השראה על כוח הרצון, על נאמנות משפחתית מורכבת, ועל היכולת לצמוח מתוך כאוס. הספר זכה להצלחה רבה ואף עובד לסרט קולנוע בשנת 2017.